כסף משנה על משנה תורה, הלכות נדרים 13 פרקים

כסף משנה על משנה תורה, הלכות נדרים י׳:ו׳

מהדורה: תורת אמת 363

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות נדרים י׳:ה׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות נדרים י׳:ז׳ »

6 משנה תורה, הלכות נדרים פתח ↗

שֶׁאֲנִי שׁוֹתֶה יַיִן עַד רֹאשׁ אֲדָר אִם הָיְתָה שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת וְלֹא יָדַע שֶׁהִיא מְעֻבֶּרֶת כְּשֶׁנָּדַר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר רִאשׁוֹן. וְאִם נָדַר עַד סוֹף אֲדָר הֲרֵי זֶה אָסוּר עַד סוֹף אֲדָר שֵׁנִי. וְאִם יָדַע שֶׁהַשָּׁנָה מְעֻבֶּרֶת וְנָדַר עַד רֹאשׁ אֲדָר אָסוּר עַד רֹאשׁ אֲדָר שֵׁנִי:

7 משנה תורה, הלכות נדרים פתח ↗

הָאוֹסֵר עַצְמוֹ בְּדָבָר עַד הַפֶּסַח בֵּין שֶׁאָמַר עַד פְּנֵי הַפֶּסַח בֵּין שֶׁאָמַר עַד הַפֶּסַח אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ בִּלְבַד. וְאִם אָמַר עַד שֶׁיִּהְיֶה הַפֶּסַח הֲרֵי אָסוּר עַד שֶׁיֵּצֵא הַפֶּסַח. אָמַר עַד הַקָּצִיר אוֹ עַד הַבָּצִיר אוֹ שֶׁאָמַר עַד שֶׁיִּהְיֶה הַבָּצִיר אוֹ הַקָּצִיר אֵינוֹ אָסוּר אֶלָּא עַד שֶׁיַּגִּיעַ:

7 נדרים פתח ↗

אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר אַבְדִּימִי אָמַר רַב: מוּחְלֶפֶת הַשִּׁיטָה. וְהָתַנְיָא, זֶה הַכְּלָל: כֹּל שֶׁזְּמַנּוֹ קָבוּעַ וְאָמַר ״עַד לִפְנֵי״ — רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: עַד שֶׁיֵּצֵא, וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: עַד שֶׁיַּגִּיעַ.

6 שאני שותה יין עד ראש אדר וכו'. משנה שם דף ס"ג. עד ראש אדר עד ראש אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר שני כך היא גירסת רבינו והרא"ש והטור. וכתב הרא"ש דטעמא דלשני אדרים חשיב חד ירחא. והראב"ד כתב א"א הגרסות מתחלפות במלה זו שמצאתי שתי נוסחאות שאין בהם אלא עד סוף אדר שני ראשון ובנוסחא ירושלמית מצאתי ג"כ אדר הראשון כו' עכ"ל. וכך היא גי' הר"ן עד ר"ח אדר עד ר"ח אדר ראשון עד סוף אדר עד סוף אדר ראשון וכתב דטעמא משום דאדר סתמא ראשון משמע.

7 ומ"ש רבינו לחלק בין ידע שהשנה מעוברת ללא ידע, משום דדייקינן עלה במתני' בגמ' לימא ר' יהודה היא דתניא אדר ראשון כותב אדר א' אדר שני כותב אדר סתם דברי ר"מ ר"י אומר אדר א' כותב אדר סתם אדר ב' כותב אדר תניין אמר אביי אפי' תימא ר"מ היא הא דידע דמיעברא שתא הא דלא ידע והתניא עד ר"ח אדר עד ר"ח אדר ראשון אם היתה שנה מעוברת עד ראש חדש אדר שני מכלל דרישא לאו במעוברת עסקינן ש"מ הא דפשיטא ליה דמיעברא שתא הא דלא ידע פי' דכי ידע דמיעברא שתא כי אמר אדר סתם הראשון משמע ולא השני שלא נתכוון אלא לאדר הסמוך לשבט וכי ידע דמיעברא כי אמר אדר סתם משמע השני. ומשמע לרבינו דהלכה כר"מ והטעם מדקאמר גמ' עלה דמתני' לימא ר' יהודה היא משמע דדחיקא מילתא לאוקומה דלא כר"מ משום דסתם מתני' ר"מ וכל היכא דאתיא דלא כוותיה הויא דוחקא וכיון דבאוקימתא דאביי אתיא כר"מ נקיטינן כוותיה כדקי"ל הלכה כסתם משנה ועוד דברייתא דמייתי לסיועיה מיתניא סתמא כר"מ כוותיה נקיטינן:

« כסף משנה על משנה תורה, הלכות נדרים י׳:ה׳ כסף משנה על משנה תורה, הלכות נדרים י׳:ז׳ »